Le texte Le vocabulaire Les révisions
Eirouvine
Daf 99a
הוּא סָבַר: מִדְּסֵיפָא רַבִּי מֵאִיר, רֵישָׁא נָמֵי רַבִּי מֵאִיר. וְלָא הִיא: סֵיפָא רַבִּי מֵאִיר, וְרֵישָׁא רַבָּנַן.
Traduction
The Gemara explains: Rav Ḥinnana maintains that from the fact that the latter clause of the mishna, was taught in accordance with the opinion of Rabbi Meir, it can be inferred that the first clause was likewise taught in accordance with the opinion of Rabbi Meir. But in fact that is not so: The latter clause is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, while the first clause is in accordance with that of the Rabbis.
Rachi non traduit
מדסיפא ר''מ. הא דלא יפתח דאיירי ר''מ בהו:
Tossefoth non traduit
הוא סבר מדסיפא ר''מ כו'. פי' בקונט' סיפא ההיא דלא יפתח דאיירי בה ר''מ וק''ק דהיא רחוקה יותר מדאי ונראה לר''י דסיפא דלא ישתין ולא ירוק דפליג עליה ר' יהודה וסתם בר פלוגתא דר' יהודה ר''מ ומיהו קשה דא''כ הוה ליה למיפרך נמי בגמרא ר''מ אדר''מ למאי דגרסי' ברוב ספרים ר' מאיר מטמא וכן גרס ר''ח ולמאי דמסיק מוחלפת השיטה נמי ניחא דלא תיקשי דר''מ אדר''מ ושמא מש''ה הניח מלהקשות דר''מ אדר''מ משום דאיכא דמהפכי דרבי מאיר לדברי רבי יוסי:
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא חוּץ. הָא הוֹצִיא חַיָּיב חַטָּאת. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ לְרָבָא, דְּאָמַר רָבָא: הַמַּעֲבִיר חֵפֶץ מִתְּחִילַּת אַרְבַּע לְסוֹף אַרְבַּע, וְהֶעֱבִירוֹ דֶּרֶךְ עָלָיו — חַיָּיב.
Traduction
We learned in the mishna: One may move objects in a public domain when he is standing in a private domain, provided that he does not carry them beyond four cubits in the public domain. The Gemara infers: This teaching indicates that if he carried them beyond four cubits, he is liable to bring a sin-offering. The Gemara asks: Let us say that this ruling supports the opinion of Rava, as Rava said: With regard to one who carries an object in a public domain from the beginning of four cubits to the end of those four cubits, even if he carried it above his head, i.e., he lifted the object above his head so that it passed through an exempt place, he is nonetheless liable for carrying four cubits in a public domain. Here, too, although he is standing in an elevated private domain and carries the object at that elevated height, he is still liable.
Rachi non traduit
הא הוציא. החפץ מד' אמות חייב אע''ג דהוא עומד בגבוה והגביהו למעלה מי' והעבירו לא אמרי' העברת מקום פטור הוא אלמא בתר הנחה ועקירה אזלינן והרי נטלו מתחילת ארבע והניחו לסוף ארבע:
מִי קָתָנֵי: אִם הוֹצִיא חַיָּיב חַטָּאת? דִּילְמָא אִם הוֹצִיא — פָּטוּר אֲבָל אָסוּר.
Traduction
The Gemara rejects this contention: Is the mishna teaching that if he carried the object beyond four cubits he is liable to bring a sin-offering? Perhaps the mishna means: If he carried the object beyond four cubits, he is exempt from bringing a sin-offering, but it is nevertheless prohibited by rabbinic decree to do so.
Rachi non traduit
פטור אבל אסור. מדרבנן דילמא אתי לעבורי דרך למטה מעשרה:
אִיכָּא דְאָמְרִי: הָא הוֹצִיא פָּטוּר אֲבָל אָסוּר, לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרָבָא, דְּאָמַר רָבָא: הַמַּעֲבִיר מִתְּחִילַּת אַרְבַּע לְסוֹף אַרְבַּע וְהֶעֱבִירוֹ דֶּרֶךְ עָלָיו חַיָּיב! מִי קָתָנֵי ''הוֹצִיא פָּטוּר אֲבָל אָסוּר''? דִּילְמָא: אִם הוֹצִיא — חַיָּיב חַטָּאת.
Traduction
Some say a different version of the previous discussion: The Gemara’s initial inference was actually that if he carried the object beyond four cubits he is exempt from bringing a sin-offering, but it is prohibited by rabbinic decree to do so. The Gemara asks: If so, let us say that this is a conclusive refutation of Rava’s opinion, as Rava said: With regard to one who carries an object in a public domain from the beginning of four cubits to the end of those four cubits, even if he carried it above his head, he is liable. The Gemara rejects this suggestion: Is the mishna teaching that if he took it beyond four cubits he is exempt, but it is prohibited to do so? Perhaps the tanna means that if he carried it beyond four cubits, he is liable to bring a sin-offering.
לֹא יַעֲמוֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְכוּ'. אָמַר רַב יוֹסֵף: הִשְׁתִּין וְרָק — חַיָּיב חַטָּאת.
Traduction
The mishna states: A person may not stand in a private domain and urinate or spit into the public domain. Rav Yosef said: One who urinated or spat in this manner is liable to bring a sin-offering.
וְהָא בָּעִינַן עֲקִירָה וְהַנָּחָה מֵעַל גַּבֵּי מְקוֹם אַרְבָּעָה, וְלֵיכָּא!
Traduction
The Gemara raises a difficulty: But for an act of carrying to be considered a prohibited Shabbat labor that entails liability, we require that the lifting and placing of the object be performed from atop an area four by four handbreadths, the minimal size of significance with regard to the halakhot of carrying on Shabbat. And that is not the case here, as one’s mouth, which produces the spittle, is not four by four handbreadths in size.
מַחְשַׁבְתּוֹ מְשַׁוְּיָא לֵיהּ מָקוֹם. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, הָא דְּאָמַר רָבָא: זָרַק וְנָח בְּפִי הַכֶּלֶב אוֹ בְּפִי הַכִּבְשָׁן חַיָּיב חַטָּאת, וְהָא בָּעִינַן הַנָּחָה עַל גַּבֵּי מְקוֹם אַרְבָּעָה, וְלֵיכָּא!
Traduction
The Gemara answers: One’s intent renders it an area of significance, i.e., as one certainly considers his mouth a significant area, it is regarded as four by four handbreadths in size. As, if you do not say so, that the size of an area is not the sole criterion, but that a person’s thoughts can also establish a place as significant, there is a difficulty with that which Rava said: If a person threw an object and it landed in the mouth of a dog or in the mouth of a furnace, he is liable to bring a sin-offering. But don’t we require that the object be placed on an area of four by four handbreadths? And that is not the case here.
Rachi non traduit
מחשבתו. שהוא צריך לכך משווא לה הוצאה חשובה:
זרק. מתחילת ד' לסוף ד':
בפי הכבשן. שקלטה שלהבת ונשרפה:
Tossefoth non traduit
זרק ונח ברה''ר בפי כלב כו'. אור''י דלא גרסי' ונח דונח משמע דלא נתכוין לכך. כדמוכח בפ''ק דשבת (דף ה.) גבי הא דא''ר יוחנן זרק חפץ והלך ונח בתוך ידו של חבירו חייב הכא איירי במתכוין לכך ומיהו ר''ח גריס ונח דמצי למימר דונח משמע שפיר מתכוין דסתם זרק נח החפץ במקום שמתכוין אבל הלך ונח משמע שהלך בלא כוונת האדם ועוד י''ל דבפ''ק דשבת מיתורא דמימרא דייק דאיירי בלא מתכוין:

אֶלָּא: מַחְשַׁבְתּוֹ מְשַׁוְּיָא לֵיהּ מָקוֹם, הָכִי נָמֵי מַחְשָׁבָה מְשַׁוְּיָא לָהּ מָקוֹם.
Traduction
Rather, the person’s intent to throw the object into the dog’s mouth renders it an area of significance. Here too, his intent renders his own mouth a significant area.
Tossefoth non traduit
מחשבתו משוי' ליה מקום. דוקא בכי האי גוונא דנהנה באותו מקום טפי מבמקום אחר כגון בפי כלב שיאכלנה ובפי הכבשן שתשרף שם וכן השתין ורק אבל זרק על המקלות או על שום דבר אפי' במתכוין לא אמרו מחשבתו משויא ליה מקום:
בָּעֵי רָבָא: הוּא בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּפִי אַמָּה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, מַהוּ? בָּתַר עֲקִירָה אָזְלִינַן, אוֹ בָּתַר יְצִיאָה אָזְלִינַן? תֵּיקוּ.
Traduction
Rava raised a dilemma: If one is standing in a private domain, and the opening of his male member is in the public domain, and he urinates, what is the halakha? How should this case be regarded? Do we follow the domain where the urine is uprooted from the body, i.e., the bladder, which is in the private domain? Or do we follow the point of the urine’s actual emission from the body, and since the urine leaves his body through the opening of his member in the public domain, no prohibition has been violated? Since this dilemma was not resolved, the Gemara concludes: Let it stand unresolved.
Rachi non traduit
בתר עקירה. מן הגוף אזלינן והן נעקרין מן החלל של הגוף וחייב דמוציא מן הגוף שהוא רה''י לרה''ר:
או בתר יציאה. שיוצא מן הגוף ממנו והרי פי אמה ברה''ר ואין כאן עקירה מרה''י:
וְכֵן לֹא יָרוֹק. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר וְכוּ'. אַף עַל גַּב דְּלָא הַפֵּיךְ בָּהּ?
Traduction
The mishna states: And likewise, one may not spit from one domain to another. Rabbi Yehuda says: Once a person’s spittle is gathered in his mouth, he may not walk four cubits in the public domain until he removes it. The Gemara asks: Does this teaching mean that it is prohibited to do so even if he has not turned the spittle over in his mouth, i.e., after he has dredged up the saliva but before he has rolled it around in his mouth in preparation to spit it out?
Rachi non traduit
ואע''ג דלא היפך. בתמיה דמשום תליש' לחודיה אמר ר' יהודה דאסור דלמיפק קאי ואפי' דלא היפך בה בתוך פיו:
וְהָתְנַן: הָיָה אוֹכֵל דְּבֵילָה בְּיָדַיִם מְסוֹאָבוֹת, וְהִכְנִיס יָדוֹ לְתוֹךְ פִּיו לִיטּוֹל צְרוֹר — רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא, וְרַבִּי יוֹסֵי מְטַהֵר.
Traduction
Didn’t we learn in a mishna the halakha of one who was eating a dried fig of teruma with unwashed hands? By Torah law, only food that has come into contact with a liquid is susceptible to ritual impurity, and no liquid had ever fallen on this fig. The significance of the fact that his hands are unwashed is that by rabbinic law, unwashed hands have second degree ritual impurity status and therefore invalidate teruma. If this person inserted his hand into his mouth to remove a pebble, Rabbi Meir deems the dried fig impure, as it had been rendered liable to contract impurity by the spittle in the person’s mouth, and it subsequently became impure when it was touched by his unwashed hand. And Rabbi Yosei deems the fig ritually pure, as he maintains that spittle which is still in one’s mouth is not considered liquid that renders food liable to contract impurity; the spittle does so only after it has left the mouth.
Rachi non traduit
היה אוכל דבילה. של תרומה:
בידים מסואבות. סתם ידים שלא נטלו הוו שניות ופוסלות את התרומה:
ר''מ מטמא. שהרי הוכשרה התרומה ברוק שבפיו:
ר' יוסי מטהר. דקסבר כל זמן שהרוק בתוך פיו לאו משקה הוא והרי הוא כגופו של אדם ואינו מכשיר:
Tossefoth non traduit
היה אוכל דבילה בידים מסואבות. פי' בקונט' דבילה של תרומה ור''י אומר דאפי' בשל חולין ניחא דידים הפוסלות תרומה מטמאין את הרוק שהוא משקה להיות תחילה וחוזר ומטמא את הדבילה וגם מכשירה דהוו להו חולין טמאים דפוסלין את הגוייה דמשקין כל שהוא מטמאין כדאמרינן בברכות פרק אלו דברים (ברכות דף נב.) שמא יצאו מים אחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הידים וסתמא דמאחורי הכוס ליכא רביעית דבכל נטילתו ליכא אלא רביעית ובפ''ק דפסחים (דף יד:) נמי משמע שהבשר מטמא מחמת המשקין שעליו וסתמא ליכא בהו רביעית והא דקאמר בכמה דוכתי לטמא טומאת משקין ברביעית גבי יין ובנזיר [לח:
] גבי עשר רביעי' היינו לפסול את הגוייה כדתנן במעילה (דף יז:) כל המשקין מצטרפין לפסול את הגוייה ברביעית אבל ליטמא ולטמא אוכלים בכל שהוא [משקין] טימאו ומטמו ורוק חשיב משקה לקבל טומאה כמו שחשוב משקה להכשיר הדבילה והשתא ההיא דחגיגה (דף כ:) נימא נפסקה לי וקשרתיה בפה לפי מה שפירשתי ניחא אפי' ברוק של טהור וכן פי' הר''ר י''ט נימא נפסקה לי וקשרתיה בפה ובשעה שנארג בה כדי לקבל טומאה עדיין היה רוק לח עליה שניטמא מחמת הידים וטימא את המפה שהמשקה מטמא בכל שהוא כדפרישית ולא כמו שמפרש ר''ת דאיירי ברוק של נדה כמו שפירש שם בקונטרס לפי שלא היה נראה לו להעמיד ברוק של טהור משום דלא חשיב רוק משקה לקבל טומאה דחשיב שפיר משקה כדפרישית:
רבי מאיר מטמא. אית ספרים דגרסי רבי מאיר מטהר:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הִיפֵּךְ בָּהּ — טָמֵא. לֹא הִיפֵּךְ בָּהּ — טָהוֹר!
Traduction
Rabbi Yehuda says that there is a distinction between the cases: If he turned the spittle over in his mouth, it is like spittle that has been detached from its place, and therefore its legal status is that of a liquid, which means the fig is impure. However, if he had not yet turned the spittle over in his mouth, the fig is pure. This indicates that according to Rabbi Yehuda, spittle that has not yet been turned over in one’s mouth is not considered detached.
Rachi non traduit
היפך. ברוק להוציאו לחוץ טמא דלמשדייה קאי ומכשיר:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מוּחְלֶפֶת הַשִּׁיטָה.
Traduction
Rabbi Yoḥanan said: The attribution of the opinions is reversed, as the opinion attributed to Rabbi Yehuda is actually that of a different tanna, while Rabbi Yehuda himself maintains that the fig is ritually impure in either case.
Rachi non traduit
מוחלפת השיטה. החליף ר' יהודה שיטתו ויצא הימנה:
רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: לְעוֹלָם לָא תַּחְלֵיף, וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? בְּכִיחוֹ.
Traduction
Reish Lakish said: Actually, do not reverse the opinions, and the apparent contradiction can be reconciled in accordance with the original version of the text: With what we are dealing here in the mishna? We are dealing with his phlegm that is expelled through coughing.
Rachi non traduit
לא תחליף. לא תימא מוחלפת היא דמתניתין דקאמר אע''ג דלא היפך קאי למשדיי' בכיחו עסקינן ליחה שנתלשה מן הגוף ע''י חולי שקורין טו''ש:
וְהַתַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כִּיחוֹ וְנִתְלַשׁ, מַאי לָאו — רוֹק וְנִתְלַשׁ! לָא, כִּיחוֹ וְנִתְלַשׁ. וְהָא תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כִּיחוֹ שֶׁנִּתְלַשׁ, וְכֵן רוּקּוֹ שֶׁנִּתְלַשׁ, לֹא יְהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת עַד שֶׁיָּרוֹק! אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא כִדְשַׁנִּינַן מֵעִיקָּרָא.
Traduction
The Gemara raises a difficulty against this resolution. Wasn’t it taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: If one’s phlegm was detached, he may not walk four cubits in the public domain with it in his mouth? What, is it not the case that this halakha refers to spittle that was detached? The Gemara rejects this contention: No, this ruling applies only to one’s phlegm that was detached. The Gemara raises a difficulty: Wasn’t it taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: If one’s phlegm was detached, and likewise, if his spittle was detached, he may not walk four cubits in the public domain before he spits it out, even if he has not yet turned it over. Rather, it is clear as we originally answered, that the opinions in the mishna with regard to spittle and ritual impurity must be reversed.
Rachi non traduit
כיחו ונתלש. לא יהלך ד' אמות עד שירוק:
מאי לאו. תרתי קתני כיחו וכן רוקו:
כדשנינן מעיקרא. מוחלפת השיטה:
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כִּיַּח בִּפְנֵי רַבּוֹ חַיָּיב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר ''כָּל מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָוֶת'' — אַל תִּקְרֵי ''לִמְשַׂנְאַי'', אֶלָּא ''לְמַשְׂנִיאַי''.
Traduction
Having mentioned phlegm, the Gemara cites a related teaching: Reish Lakish said: One who expelled phlegm in front of his master has acted in a disrespectful manner and is liable for the punishment of death at the hand of Heaven, as it is stated: ''All they who hate Me love death'' (Proverbs 8:36). Do not read it as: ''They who hate [mesanai] Me''; rather, read it as: ''Those who make themselves hateful [masniai] to Me,'' i.e., those who make themselves hateful by such a discharge.
Rachi non traduit
חייב מיתה. בידי שמים:
כל משנאי אהבו מות. תורה אמרה להאי קרא בפרשת ה' קנני:
אלא למשניאי. למשניאים דעתו באנינות:
וְהָא מֵינָס אֲנִיס? כִּיַּח וְרָק קָאָמְרִינַן.
Traduction
The Gemara expresses surprise at this ruling: But doesn’t he do so involuntarily, as no one coughs and emits phlegm by choice; why should this be considered a transgression? The Gemara answers: We are speaking here of someone who had phlegm in his mouth and spat it out, i.e., one who had the opportunity to leave his master’s presence and spit outside.
Rachi non traduit
והא מינס אניס. שעל כרחו הוא ע''י חולי או הצינה:
כיח ורק קאמרינן. שרקק אותו בפני רבו והיה לו להסתלק משם או להבליעו בכסותו:
מַתְנִי' לֹא יַעֲמוֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְיִשְׁתֶּה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְיִשְׁתֶּה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, אֶלָּא אִם כֵּן הִכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ לִמְקוֹם שֶׁהוּא שׁוֹתֶה. וְכֵן בַּגַּת.
Traduction
MISHNA: A person may stand in a private domain and extend his head and drink in a public domain, and he may stand in a public domain and drink in a private domain, only if he brings his head and most of his body into the domain in which he drinks. And the same applies in a winepress, as will be explained in the Gemara.
Rachi non traduit
מתני' וישתה ברה''ר. ויושיט צוארו לרה''ר וישתה גזירה שמא יכניס הכלי אצלו:
וכן בגת. מפרש בגמ' לענין מעשר:
Tossefoth non traduit
וכן בגת. לענין מעשר פירוש צריך שיכניס ראשו ורובו על הגת ועל ידי כן מותר לשתות בכל ענין והיינו כרבי מאיר:
גְּמָ' רֵישָׁא רַבָּנַן, וְסֵיפָא רַבִּי מֵאִיר!
Traduction
GEMARA: The Gemara registers surprise at the mishna: It would seem that the first clause, i.e., the previous mishna, is in accordance with the opinion of the Rabbis, who maintain that a person located in one domain is permitted to move objects in another domain, whereas the latter clause, i.e., this mishna, is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, who maintains that it is prohibited for a person in one domain to move objects in a different domain.
Rachi non traduit
גמ' רישא רבנן. לעיל אוקימנא להא דקתני עומד אדם ברה''י ומטלטל ברה''ר כרבנן דפליגי עליה דר''מ במתני' גבי מפתח ולא גזרינן שמא יכניס והכא גזר שמא יכניס כר''מ והא ליכא למימר דשתיית המים תהוי הכנסה כמשתין ורוק דלא דמי דהתם קא עקר מרשות זו וקא עבד הנחה לרשות זו אבל שותה עביד עקירה והנחה בחדא רשותא דהא ברשות שהוא שותה בה פיו עומד ובפיו הן נחין מיד:
אָמַר רַב יוֹסֵף: בַּחֲפֵיצִין שֶׁצְּרִיכִין לוֹ, וְדִבְרֵי הַכֹּל.
Traduction
Rav Yosef said: This mishna is referring to objects that one needs, and the ruling is accepted by all. In this case, even the Rabbis concede that it is prohibited to move objects in another domain, lest one absent-mindedly draw the objects to him and thereby violate a Torah prohibition.
Rachi non traduit
בחפיצין הצריכין לו. אפי' רבנן מודו דגזר בהו דמתוך שהוא צריך להם יכניסם אצלו הלכך משקין הללו צריכין לו וגזרינן:
אִיבַּעְיָא לְהוּ: כַּרְמְלִית, מַאי? אָמַר אַבָּיֵי: הִיא הִיא. אָמַר רָבָא: הִיא גּוּפָא גְּזֵירָה, וַאֲנַן נֵיקוּם וְנִגְזוֹר גְּזֵירָה לִגְזֵירָה?!
Traduction
A dilemma was raised before the Sages: If one of the domains is a karmelit, what is the halakha? Abaye said: This case is equal to that case, i.e., in this situation a karmelit is governed by the same halakha that applies to a domain defined by Torah law. Just as the Sages prohibited one in the private domain from drinking from the public domain and vice versa, so too, they prohibited one in a karmelit from drinking in the same manner. Rava said: How can you say so? The prohibition against carrying to or from a karmelit is itself a rabbinic decree. And will we then proceed to issue a decree to prevent violation of another decree?
Rachi non traduit
כרמלית מאי. מהו שיעמוד בכרמלית וישתה ברה''י או ברה''ר:
היא היא. כי היכי דלא יעמוד ברה''ר וישתה ברה''י כך לא יעמוד בכרמלית וישתה ברה''י:
היא גופה גזירה. אי דעייל לגביה כלי ליכא איסורא דאורייתא אלא גזירה דרבנן דלא ליתי לאפוקי מרה''י לרה''ר ואנן ניקום ונגזר שתיה אטו הכנסת כלי:
אָמַר אַבָּיֵי: מְנָא אָמֵינָא לַהּ, מִדְּקָתָנֵי
Traduction
Abaye said in explanation of his opinion: From where do I say that halakha? From the fact that it is taught in the mishna:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source